תערוכת הציורים "חשופה"

רגע מנוחה / אסנת מתתיא

קְחִי לְעַצְמֵךְ רֶגַע לָנוּחַ
מָה שֶׁלֹּא עָשִׂית אֶתְמוֹל
תּוּכְלִי גַּם מָחָר,
עֲדַיִן לֹא מְאֻחָר
לְהַקְשִׁיב לְעַצְמֵךְ.

קְחִי מְנוּחָה
רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט,
תְּנִי לְעַצְמֵךְ לְהַרְגִּישׁ
תְּנִי לָאַהֲבָה לָגֶשֶׁת
תְּנִי לַגּוּף לְדַבֵּר,

לִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט
– רַק לְהַקְשִׁיב וּלְשַׁחְרֵר.

קְחִי לָךְ רֶגַע לִנְשֹׁם
לִפְנֵי שֶׁאַתְּ מַמְשִׁיכָה,
תְּנִי לְעַצְמֵךְ מְנוּחָה
אֲפִלּוּ אִם לְכַמָּה דַּקּוֹת,
שֶׁיִּהְיֶה לָךְ אֶת הַכּוֹחַ
לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת
וְלִפְרֹחַ.